המטרה של הדף הזה היא למזג את הבית כך שייתקרב כמה שיותר לתחושה הנוחה ביותר לנו. זה כמובן אינדיבידואלי, לכן צריך לעשות כמה הנחות. ההנחה היא שהטמפרטורה האידיאלית בבית היא: 22C
מודלים עונתיים צופים ינואר-פברואר-מרץ עם משקעים לפי הממוצע. תוך כדי מזג-אוויר חם מהממוצע. כלומר, מעט ימי גשם. תחזיות כאלה יש לקחת בעירבון מוגבל, כי אין יכולת לקבל וודאות מספיקה.
בינתיים מכיוון אחר, ריצות ארוכות טווח של חודש וחצי קדימה, רואים טמפרטורות מעל הממוצע עם משקעים לפי הממוצע.
מודלים עונתיים צופים תחילת עונת גשמים עם כמויות מעל הממוצע. תוך כדי מזג-אוויר חם מהממוצע. כלומר, מעט ימי גשם. תחזיות כאלה יש לקחת בעירבון מוגבל, כי אין יכולת לקבל וודאות מספיקה.
בינתיים מכיוון אחר, ריצות ארוכות טווח של חודש וחצי קדימה, רואים טמפרטורות מעל הממוצע בלי אינדיקציות לגשמים.
לפי אוסף הרצות ניסיוניות ארוכות טווח לא רואים גל חום ואף המשך תקופה קרירה יחסית עד סוף השבוע הראשון של יולי.
באופן כללי, אנחנו במצב אל-ניניו, מה שאומר טמפרטורה מי ים גבוהה, דבר שמחמם את כדור-הארץ ובעקיפין גם אותנו. מעלה את הסיכוי לגל חום.
שלב התארגנות המערכות הקייציות הוא רגיש.
מה זה התארגנות? שהן רק בשליש כוח ואין "סגירה הרמטית".
השלב הזה אומר שאנחנו חשופים לתופעות לא קייציות כשאנחנו כבר על שיא הקרינה השנתית. סימולציה לקיץ בעולם מקביל.
בשלב כזה יכול להיות מצב של שרב 40 מעלות שאנשים יחשיבו בתור קיץ (למרות שכאמור זה לא) וזה לא ירגש אף אחד חוץ מבעלי גלידריות.
וגם יכול להיות מצב של השפעת זרימות קרירות מאירופה עם 23 מעלות כמו שהיה כאן הרבה בשנות השמונים וזה יגרור תגובה של "איפה הקיץ?".
והשנה הוכח שאם מצטרף זרם סילון אפשר לקבל קצת תאילנד.
ולגבי זה, כל ברנז`ת החזאים כמרקחה, כי זה חריג ליוני.
המקןר לבלגן של יוני הוא זרם סילון. זרם סילון הוא רצועה של רוחות של 250 קמש (טייסים שונאים אותה כשהיא לא בכיוון שלהם) לאורך אלפי קילומטר..בגלל הסקלה הגדולה שלה היא יכולה להביא לחות לאזורים יבשים.
שקע שרבי הוא יבש כי הוא מגיע מהמדבר.
ברגע שמביאים לו לחות מעוררים אותו ואפשר לקבל בקלות רעמים וגשם.
עוד כשבוע, כשכל מערכות הקיץ ייסגרו הרמטית נהיה מוגנים משגעונות. לפחות תיאורטית.
בתמונה הפעמים שבהם ירד גשם ביוני.
לפי הרצת אנסמבל ניסיונית היובש והחום היחסי יימשכו גם בינואר. צריך לעבור לפלאן בי.
הרצת אנמבל היא מספר הרצות מודל במקביל של תנאי התחלה מעט שונים ליצירת מארג תוצאות. לוקחים את המדידות וטיפה משנים אותן כדי לראות מה זה יעשה לתוצאה הסופית. לעתים אוסף התוצאות מתכנס לתמונה ברורה ולפעמים יש פיזור ואז אי אפשר להגיד כלום. נדיר שמקבלים לטווח רחוק כזה תוצאה מובהקת וזה המקרה.
במקרה שלנו יש התכנסות למצב של מעט גשם וטמפרטורות גבוהות ממה שאמור להיות. גם אם המשך החורף יהיה גשום זה לא ישנה את התמונה הכוללת באופן דרסטי.
כמה הסתייגויות:
1. זו הרצה ניסיונית ויש לקחת אותה בערבון מוגבל.
2. זו לא תחזית. תחזית היא לשבעה ימים גג. זו רק מגמה כוללת.
שירות קופרניקוס למעקב אחרי האקלים של האיחוד האירופי מצא כי הטמפרטורה באירופה עברה גם את זו של 2021 עם אוסף של גלי חום, התייבשות של נהרות ומעט מאד גשם. מאגרי המים התת-קרקעיים ירדו לרמה נמוכה ביותר. יבולי החיטה ירדו, השלגים הפשירו מוקדם מהרגיל, אין מספיק מים לקרר את הכורים הגרעיניים לייצור חשמל. זה היה קיץ חריג ביותר עד רמה של חסר-תקדים. היעדר הגשמים מאז האביב פגע אפילו בצמחים שבדרך כלל אוהבים חום ויובש. המוקד שנפגע במידה החזקה ביותר היה מזרח אירופה, פורטוגל וצרפת. באנגליה הוכרזה בצורת ב-8 מחוזות.
בקיץ שימו לב שככל שלחץ האוויר יורד דווקא יותר חם.
הדבר נובע כי הלשון של האפיק העונתי, אפיק פרסי רדוד, לא מתעקלת חזרה. הפרש הלחצים בין לרנקה בקפריסין לאלכסנדריה במצרים הוא מ"ב אחד או פחות. במצב כזה נכנס פחות אוויר ימי קריר יחסית לישראל.
חסימה היא מצב שבו יש יחסי גומלין בין מערכות מזג-אוויר בצורה כזאת שהמצב משתמר לתקופה מסוימת. כלומר, מזג-האוויר נשאר דומה לתקופה.
מצב כזה יכול להיות שבאירופה יש מזג-אוויר חורפי ואצלנו שמשי בלי מערכות גשם כי יש חסימה של מעבר מערכות אל מזרח הים התיכון - חסימה "רעה".
מצב כזה גם יכול להיות רמה חזקה במערב אירופה (מזג-אוויר יציב בלי גשם) עם גלישה של קור אל אזורנו - מערכות גשם במשך ימים רצופים אצלנו. זו דוגמא של חסימת אומגה שמתיישבת בנקודה הנכונה - חסימה "טובה".
עוד פרטים על חסימת אומגה בקישור.
למערכות סתוויות יש מאפיינים שפחות מתאימים למשקעים בהרים בפנים הארץ. בחודשים אוקטובר-נובמבר יש שליטה דומיננטית של אפיק ים סוף, מערכת שאופייני לה רוחות חלשות. הרבה פעמים אין קור מספק בשכבות הגבוהות, רק בשכבות הבינייים. מה שמייצר את המשקעים הוא הפרש הטמפרטורות בין הקרקע החמה בגובה פני הים או הים התיכון החם לשכבות הביניים יחד עם לחות. מי שנהנה מזה אלה האזורים שקרובים למקור ייצור האנרגיה הזה, כי הרוחות חלשות ולא מזיזות את המערכת הרבה.
1. יש 3470 שעות שמש בשנה. כ-170 שעות יותר מהמקומות המוזכרים, כלומר 18-19 יותר ימי שמש בשנה!
2. בגלל הגובה של העיר משתזפים-נשרפים מהר יותר מגוש-דן. זה נובע מכך שקרן השמש עוברת פחות מרחק בתוך האטמוספירה כדי להגיע לקרקע. האטמוספירה, בגלל הרכבה, היא גורם בולע לקרני שמש.
לתחזיות עונתיות אין אמינות מספקת, אבל נגיד מה שאפשר. אנחנו נמצאים במצב "לה-ניניה" (מים קרים ליד פרו באוקינוס השקט). הקשר למזרח התיכון חלש, אבל בעבר בממוצע הוא נתן עונות גשם חלשות יותר.
אנחנו אחרי שני חורפים גשומים. היו כמה וכמה מקרים בעבר של שלושה חורפים גשומים רצופים, אבל זה לא שכיח.
בשורה התחתונה, יש יותר סיכוי לחורף מתחת לממוצע וחם מהרגיל. זה לא משפיע על סיכוי ל-*** שנשאר כמו כל חורף על 70%.
ככל שהטמפרטורה של חומר עולה – כך קצב האידוי שלו גובר.
יותר חם - יש יותר אידוי - לכן ב-35 מעלות האוויר יכול להכיל יותר מים (5.4 אחוז) בהשוואה ל-25 מעלות (3.1 אחוז בלבד לכל היותר).
רק אדי מים במהירות גבוהה (אוויר חם) יכולים להישאר אדים. אם הם איטיים, התנגשות שלהם עם מולקולות מים תגרום לתהליך עיבוי יותר מאשר אידוי.
למה בשנים האחרונות יש יותר לחות ב-Jerus?
הטמפרטורות עלו ב-20 השנים האחרונות בקיץ במעלה שתיים, דבר שנותן אופציה ליותר לחות. מקור הלחות, הים, נשאר כשהיה. חסם הפיזור של הלחות, שגורם לכליאה שלה, האינברסיה הימית (שכבת אוויר חמה חוסמת עליית אוויר), יושבת הרבה יותר פעמים על גבהים של 700-900 מטר מאשר מה שהיה בעבר (1100-1400 מטר).
למה במישור החוף יש הרבה יותר לחות?
כי הם צמודים למקור הלחות והרוח לא חזקה, בעיקר בלילה.
למה עומס החום מושפע מאד מהלחות?
פעולת האידוי גורמת לקירור. בלחות גבוהה הזיעה לא מתאדה מהגוף כי אין לה לאן להתאדות.
גראופל הוא משקע קרחי שנוצר כאשר התנאים קרובים לירידת שלג אבל לא מספיק קר לכך.
הוא נראה כך על הקרקע:
כשהוא יורד ופוגע בשמשה הוא נמרח עליה תוך כדי נקישה עליה. הוא רועש ונשמע קצת כמו ברד, אבל פחות רועש ממנו.
הוא יורד בצורה אנכית ולא כמו ששלג יורד. קוטר החלקיקים שלו בממוצע הוא חצי מברד והוא לא נוקשה כמו ברד, מתפורר ביד. כששומעים נקישות על החלון יודעים שעכשיו יורד גראופל ולא שלג.
איך הוא נוצר?
בלחצי אוויר מאד נמוכים מים לא הופכים למוצק באפס מעלות. יכול להיות מצב של מים בטמפרטורה של מינוס 5 ומטה. אלה מים שנקראים "מים מקוררים ביתר".
פתית שלג יורד מהגובה ומגיע לשכבה חמה של מים או מים מקוררים ביתר (שנמצאים בזרמי עלייה בענן ומקורם מגבהים נמוכים יותר) ואלה מתלכדים עליו וקופאים. בין המים הקופאים לפתית השלג יש אוויר.
נוצר תלכיד שנקרא גראופל והוא ממשיך לרדת אל הקרקע. גראופל הוא שברירי ולפעמים אפשר לראות בתוכו שאריות של שלג. קוטר חלקיק גראופל לא גדול יותר מ5 מילימטר.
כדי לראות גראופל אנחנו צריכים תנאי טמפרטורות נמוכים מספיק. בגובה 1500 מטר צריכים אזור 0 מעלות. בגובה 3000 מטר צריכים מינוס 8 ומטה. לשלג צריכים, כמובן, תנאים קיצוניים יותר.
ברד לא נוצר כך. ברד נוצר בד"כ תוך כדי סופות רעמים עם ענן עוצמתי שנקרא CB, שבו חלקיק הקרח מטלטל למטה ולמעלה כמו במכונת כביסה ובכל טלטול הוא מקבל שכבה נוספת של קרח כמו בצל.
שכבת גראופל על הקרקע בתחילת סופת שלג עוזרת לשלג שבא אח"כ להתפס על הקרקע, כי היא מבודדת את הקרקע הרטובה.
מישהו בעניין של חולצות ירושמיים? חולצות רגילות בלבן. חולצות דרייפיט בלבן ובכחול. יש בכל המידות, כולל ילדים. חולצה עולה 50 ש"ח כאן!
בהודעה ציינו את המידה והצבע המבוקש. תודה.
עונת הגשמים עד עכשיו התאפיינה באפיקי ים-סוף פעילים ובשקעים רדודים דרומיים חסרי-רוח. לא הייתה עדיין מערכת חורפית קלאסית. זה גורר עודף גשמים במרכז (שפיים בולטת עם 444 מ"מ) ובדרום ומחסור בגשמים בצפון (בולט הגולן עם 50-80 מ"מ). באזורנו אנחנו קצת בחוסר, אבל לא משמעותי. אין חריגות בכמויות הגשם שנמדדו מתחילת העונה.
הדפוס של המערכות עד כה באירופה ובמזרח הים-התיכון (ובכל העולם למעשה) מיוחס לתופעת האל-ניניו. תופעה שבה מי האוקיינוס מתחממים הרבה מעבר לממוצע.
הסבר מפורט על מצב הגשמים בלינק על התמונה
מחקר של השירות המטאורולוגי על שינויי אקלים על פני עשרות שנים נתן אינדיקציה לעליית טמפרטורה ומצא שלא היה שינוי בגשם.
בשנות ה-50-60 היה חם, בשנות ה-70-80 היה קר יותר ומשנות ה-90 ועד לפני כמה שנים היה חם יותר (מעט יותר מהרמה של שנות ה-50-60).
את רוב התרומה לעלייה בטמפרטורה נתנו הלילות החמים יחסית.
יש לציין שלא ברור שיהיה המשך למגמה הזאת.
מינוס 14 מעלות זוהי הטמפרטורה הנמוכה ביותר ברמת-הגולן מאז שהחלו המדידות בה לפני כ-35 שנה.
בסיכום הסערה של השירות המטאורולוגי נמסר שבי-ם נערמו פעמיים 5 ס"מ בשני ימי השלג.
לינק על התמונה נותן את הדוח המלא
מחקר מראה שיש קשר חזק בין טמפרטורת צפון האוקיינוס האטלנטי למספר אירועי החסימה בחורף.
אירועי חסימה הם מצב בו המערכות זזות בקצב אטי יותר מהרגיל או נשארות במקומן, הרבה פעמים בגלל זרם הסילון שנשאר זמן רב יותר באותו מקום. תוצאה של אירועי חסימה יכולה להיות בצורות או שיטפונות או סופות שלגים ארוכות.
מהגרף רואים שלא רק לאחרונה יש עלייה בכמות אירועי החסימה. הייתה תקופה כזאת גם בשנות ה-40-50, כאשר לא הייתה טענה בדבר ההתחממות הגלובלית ורמת הפחמן הדו-חמצני הייתה נמוכה מאד.
טמפרטורה גבוהה של האטלנטי גורמת להקטנת קרחונים בגרינלנד ובסביבתה, דבר שישר מייחסים להתחממות גלובלית. במחקר הזה רואים שזה לא בהכרח.
השנה שחלפה הייתה חריגה ביותר מבחינת כמויות, מופע ופיזור המשקעים בזמן ובמרחב.
כתוצאה מכך נרשמו תופעות הידרולוגיות חריגות גם כן:
מצד אחד נפחי העשרה ומילוי חוזר נמוכים אשר באו לידי ביטוי במפלסים, זרימה בנחלים ושפיעת מעיינות אשר שברו שיאים היסטוריים שלילים,
ומצד שני נרשמו בחלק מהנחלים נפחי גאויות גבוהים וספיקות שיא חריגות, בעלי תקופות חזרה נדירות.
קליק על התמונה יציג את הדוח המלא
פרסום דוח נוסף על מצב שינויי האקלים בכדור הארץ והשלכותיהם על המשאבים הקיימים גורר שלל תגובות. הדוח מתריע על הדלדלות משאבי מים, מזון והתרבות עילות למלחמות במקומות רבים בכדור הארץ.
חוקרים אחדים קוראים לו היסטרי ואחרים טוענים שהוא אינו מבדיל בין עיקר וטפל.
יש לציין שהדו"ח החדש מתפרסם לאחר תקופה ארוכה של פרסומים מדעיים המצביעים לכאורה על התייצבות והאטה בקצב העלייה של הטמפטורה הממוצעת על פני כדור הארץ.
חוקרים אחרים טוענים שאין להתסכל על הטמפרטורה הממוצעת כמדד להתחממות אלא על איזורים ספציפיים שבהם יש שינויים גדולים.
האם אנחנו לקראת עידן קרח נוסף? תצפיות מראות שהשמש לא פעילה בכלל, בניגוד לצפי שחזה פעילות גדולה. יש דעות מגוונות של מדענים בנוגע לזה. בשורה התחתונה, צריך לעקוב ולראות לאן זה יוביל. זה בהחלט יכול למתן את התחממות כדור-הארץ.
רמות ה-UV בתחנה הקיץ האחרון היו אכן יחסית נמוכות ולא מסוכנות.
מתוך נתוני האתר: בתאריך 15/12/1878 היה את אותו סדר גודל של שלג באותו זמן על פני השנה.
אם לא משווים לפי תקופה, רק השלג של 5/02/1950 היה דומה.
נשבר שיא מדידה בלילה של מינוס 13.6 מעלות ברמת הגולן במרום גולן.
שכונות שקיבלו מעל 50 סמ: מערב העיר, קרית יובל, בית הכרם, רחביה.
שכונות שקיבלו פחות מ-30 סמ: הר חומה, פת, קטמונים, תלפיות וחלק מארמון הנציב.
כל השאר משהו באמצע.
סוף נובמבר 2013 חם יותר מכל סוף נובמבר ב-50 השנים האחרונות. טמפרטורות שנושקות ל-30 מעלות לא נמדדו בתקופה זו מאז 1966. ב-2003 היו כמה ימים חמים יותר, אבל הם היו בתחילת נובמבר.
מה זה אומר על ההמשך? כלום. היובש שנמשך כל הסתיו מוריד את הסיכויים לחורף טוב, אבל עדיין הוא יכול להגיע ובגדול. סקירה בקליק על התמונה
תצפיות נקודתיות על עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי מראות חולשה משמעותית (החלשה ביותר ב-5 השנים האחרונות). ההשלכה של עובדה זו, שעדיין טעונת הוכחה לאורך זמן, היא שהחום שהזרם מעביר לאירופה לא יהיה בחוזק הרגיל וזה יכול להוביל לקור יחסי שם ולהרבה שלגים. לפעמים, גם אותו קור זולג לאזורנו.
עוד הסברים באנגלית - בקליק על התמונה.
בארבע מתוך שש השנים האחרונות נמדדו כמויות גשם משמעותיות בספטמבר בעוד שבעבר גשמים בסדר גודל זה היו מתרחשים בספטמבר רק אחת למספר שנים.
מבחינת הכנרת נפח המים הזמינים מהחורף האחרון ועד תחילת אוקטובר (כניסות מים לכינרת) הוא הגבוה ביותר בעשור האחרון.
שטפונות חזקים בקולורדו שבארצות-הברית נגרמו מ-380 מילימטרים של גשם שירדו באזור בשלושה ימים, גבוה יותר מהממוצע השנתי.
"מבול כזה מתרחש אחת ל–500 עד 1,000 שנה", אמר השריף המקומי.
באזור ההררי יש הרבה קניונים שגורמים למים לזרום בעוצמה ולגרום להרס רב.
עוד אינפורמציה - הקליקו על התמונה.
השנה לא נוצר עדיין הוריקן באזור מרכז אמריקה בואכה ארצות-הברית. בדרך-כלל בתאריך זה נוצרים כבר 3-4 הוריקנים. מדובר בתקדים. מה הסיבה?
חוסר בלחות וגזירת רוח (מצב שבו הרוח באה מכיוונים שונים בגבהים שונים) גורמים לסופה שנוצרת באוקיינוס האטלנטי לא להתפתח להוריקן.
עדיין יש סיכוי שעונת ההוריקנים בהמשך (עד דצמבר) תהיה פעילה ואף יהיה בה הוריקן הרסני, כך מעידה ההיסטוריה.
איך נוצר הוריקן? להקליק על התמונה (באנגלית).
גוגל בשיתוף טיים, נאסא ועוד גורמים יצרה סרטון אנימציה של כל מקום בכדור הארץ.
בקליק על התמונה ניתן לראות את השינויים שעברו על אזור י-ם ב-30 השנים האחרונות.
אפשר לשנות מיקום לאזורים אחרים ולראות נסיגת קרחונים ועוד תהליכים ארוכי שנים.
מה אתם יכולים לראות?
11:48
00:25
